המראה נכונה

מאת: אביעד אטון

טס משנת 2014 ומדריך ממ"ג משנת 2021
סוכן ובודק מצנחי APCO
טס ממנחת עין ורד

חלק חשוב מלימוד הטיסה בטרקטורון מעופף-בקאי הינו שלב ההמראה. שלב זה הינו שלב קריטי ובעל הרבה פוטנציאל נזק אם יעשה באופן לא נכון או לא מדויק. לשם כך כתבתי הפעם מאמר אשר יסביר באופן ברור את תהליך הנפת המצנח, ההסעה הקרקעית והבדיקות בטרם מתקבלת ההחלטה לפתוח כח ולהמריא.

מובן כי במאמר זה אתאר "תיאוריה בלבד" ואין תחליף לניסיון מעשי.

שלב ההנפה וריצת ההמראה

אני נוהג לחלק את שלב ההנפה ל 3 חלקים- מתיחה, הנפה והסעה.

  • בחלק הראשון – מתיחה – לאחר שהשלמנו את הבד"ח לפני ההמראה (המדח"ף), נרים רגליים לרגליות הניהוג ונתחיל במתיחה – הסעה איטית עם 10%-20% מצערת לצורך מתיחת המיתרים. נרצה למתוח את המיתרים לפני פתיחת כח להנפה על מנת שלא להכניס את המצנח ל"שוק" – עומס מידי פתאומי.
  • בחלק השני, כשהמיתרים נמתחו ושפת ההתקפה מתחילה לבצבץ מאחורינו, נפתח כח להנפה- כ30%-40% מצערת על מנת להתגבר על בלימת המצנח לאחור ולהכריח אותו לטפס אל מעל הראש.
  • בחלק השלישי, הסעה ובדיקה- נוריד באיטיות מצערת בחזרה אל סל"ד המתיחה- כ10%-20% מצערת במטרה לנסוע באיטיות על המסלול כשהמצנח מעל ראשינו, לבדוק אותו ולוודא כי אין קשרים והמצנח ממורכז מעל הראש בטרם נפתח כח להמראה.

ליווי ההנפה במבט לימין

סריקת המצנח בשלב ההסעה

נקודות חשובות להנפה נכונה

  • מתחילת תהליך ההנפה (מההחלטה לצאת לדרך ועד הרגע בו המצנח מעל הראש), נלווה את ההנפה במבט ימינה אל המצנח. נרצה לראות את המיתרים נמתחים, לתזמן את פתיחת הכח להנפה, לראות את המצנח עולה אל מעל הראש, ולתזמן את הורדת המנוע להסעה.

***הערה – ישנה חשיבות למבט ימינה ולא שמאלה- המצערת בכלים שלנו נשלטת ביד ימין- לפיכך, מבט שמאלה יגרור מתיחת הגוף העלולה לגרום לפתיחת מצערת לא רצונית.

  • בבדיקת המצנח בשלב ההסעה נרצה לוודא כמה דברים חשובים- שאקלים ישרים ומתוחים- אי תפיסה של מיתרים בהם, מיתרים מתוחים ופתוחים ללא קשרים, לא קיימים עיוותי צורה במצנח, וכמו גם נוודא כי המצנח ישר מעל הראש לפני פתיחת הכח להמראה.

איזון מצנח מעל הראש – לא בדיוק מה שחשבתם

כידוע במצנחי טרקטורון מעופף- בקאי, בשונה ממצנחי רחיפה קיימת הצלבת מיתרים במרכז המצנח. בהצלבה זו, מיתרים מצד ימין עוברים אל צד שמאל ולהפך. מטרת ההצלבה- יציבות באויר, ואיזון נדנודי המצנח.

בזכות הצלבת המיתרים והיצוב העצמי של המצנח, באם מדובר בנדנודים עדינים בלבד, מומלץ להמשיך בהסעה איטית והמצנח יתיישר מעצמו.

מקרים ותגובות לאיזון המצנח:

  • מצנח נשאר בצד – נכניס רגל נגדית לתיקון- (נמצא בימין- רגל שמאל, ולהפך).
  • מצנח בתנופת נדנוד לצד מסוים – הכנסת הרגל ממנה הוא מגיע – לחיצה קצרה לבלימה (המצנח בשמאל ובתנופת עליה ימינה- לחיצה קצרה בשמאל לבלום את העליה ימינה).
  • מצנח מתנדנד מצד לצד- הרפיית רגליים והורדת מהירות (הרפיית רגליים תיתן להצלבה שבמצנח לעבוד ללא ניהוג נוסף מהטייס. הורדת המהירות לצורך הורדת האנרגיה ומניעת התהפכות).
  • מצנח נופל הצידה מחוסר אנרגיה ומתיחות- הוספת מעט כח והגברת מהירות. (מעט!).

מצנח בנדנוד קל שמאלה

טעויות נפוצות ודרכי התמודדות

  • איחור בפתיחת כח להנפה – מיד עם מתיחת המיתרים יש להוסיף כוח להנפת המצנח. איחור בפתיחת הכח יגרור מצב בו המצנח יעלה ללא כח ויתקע במערבולות הנוצרות מהמדחף. התוצאה- המצנח יתקע כ"קיר" מאחורי הכלי ולא יצליח להתרומם.
  • הנפה עם מעט מידי מנוע – לאחר מתיחת המיתרים, הוספת כח לא מספקת להנפה. המצנח יתחיל לעלות, אך יתקע באמצע הדרך ולא יצליח לטפס אל מעל הכלי. המשך הסעה באותו סל"ד לא יפתור את הבעיה, ובכלים חלשים גם הוספת כח רבה לא תצליח להשלים את ההנפה. במצב כזה יש להוריד מצערת רגעית, לתת למצנח לרדת מעט, ואז לפתוח כח מחדש.
  • אי הורדת מנוע לאחר ההנפה – טעות נפוצה היא אי הורדת המנוע לאחר ההנפה. ללא הורדת מנוע, נמשיך לרוץ במהירות גבוהה הקרובה למהירות הניתוק. במצב זה המצנח מלא באנרגיה – נדנוד שלו עלול להפוך את הכלי. בנוסף, ללא הורדת מנוע, הכלי עלול להמריא לפני השלמת בדיקת המצנח וקבלת החלטה להמריא. על כן, מרגע שהמצנח עלה אל מעל הראש, חשוב מאוד להוריד מנוע, לבצע הסעה איטית, לבדוק ולאזן את המצנח, ורק אז להמריא.
  • אי תשומת לב למצנח – ללא הסתכלות על המצנח בכל שלבי ההנפה, אין דרך לדעת מה מצבו, האם עלה, ואיך עלה. טעות נפוצה היא לפתוח כח להנפה במבט לפנים ולאחר כמה שניות לבדוק אם המצנח באמת למעלה ומה מצבו. במצב כזה, באם המצנח נתפס או עלה על הצד, אנו עלולים לגלות את הבעיה מאוחר מידי- בקריעת מיתרים, מצנח, או התהפכות.
  • מראה – בהרבה מהכלים מותקנת מראה בה טייסים רבים משתמשים על מנת לראות את המצנח בשלבי ההנפה וההסעה. מראה איננה מחליפה את המבט אל המצנח בשלב ההסעה, שכן, לא נצליח לראות דרכה כל קשר או עיוות במצנח (לא כמו במבט ישיר אל המצנח). על כן, אינני ממליץ על מראה לטייסים חדשים בשלבי לימוד ואימון. על הטייס לדעת לבדוק ולאזן מצנח באופן מושלם גם ללא מראה.

מצנח במצב "קיר"- תקוע במערבולות המדחף

השפעת רוח בהנפה ובהסעה

את ההנפה וריצת ההמראה נרצה לבצע אל מול הרוח- תמיד!

  • ברוח אף – קיימת זרימת אוויר אשר תעזור למצנח להתנפח ולעלות אל מעל הראש. בהסעה ברוח אף, נוכל (ואף חשוב לזכור) להסיע לאט יותר- זרימת הרוח על המצנח שוות ערך למהירות הסעה אותה נוכל להפחית. לצורך הדוגמה – אם בריצת המראה ללא רוח ניסע לבדיקה בכ 15 קמ"ש, הרי שברוח אף של כ10 קמ"ש, נוכל לנסוע בכ 5 קמ"ש בעוד המצנח "ירגיש" את אותם 15 קמ"ש. לפי היגיון זה – הרוח תגרום לניתוק מהיר יותר מהקרקע- היא תוריד את המהירות שנצטרך לצבור על מנת להתנתק, ועל כן, יש להקפיד להסיע במהירות איטית יותר בהמראה מול רוח ערה.
    כל ההסבר על רוח אף מתהפך לחלוטין ברוח גב- נצטרך לנסוע מהר יותר כדי להניף, כדי לשמור על המצנח מעל הראש, וכדי להמריא, ולכן לא ננסה להמריא ברוח גב!
  • ברוח צד – המצנח בד"כ יסבסב אל תוך הרוח עד הניתוק, ויגרום לכלי לפנות גם כן אל תוך הרוח, ועל כן נשתמש ברגל הנגדית לכיוון ממנו מגיעה הרוח על מנת להשאיר את המצנח מעל הראש. לצורך הדוגמה, אם הרוח מגיעה משמאלי, אשמור את המצנח ישר בעזרת רגל ימין. המראה ברוח צד הינה אילוץ של מסלול נתון, ובכל סיטואציה שכזו, נבחר את הכיוון בו רוח הצד קרובה ביותר לכיוון האף.
דילוג לתוכן